תמונה אישית וניתוח

תמונה אישית וניתוח

צילום:דניאל לוי

את התמונה הנ"ל אני צילמתי כשחזרתי מטיול צופים של חופש חנוכה בדרום,היינו בנסיעה חזור הביתה ואני נשענתי על החלון וניסיתי להירדם,ישבתי ככה כמה דקות עד שמשהו הפריע לי,הרגשתי גל חום מטורף מגיע מבחוץ,פקחתי את העיניים וראיתי מכונית נשרפת ממש אל מול עיניי!

ביקשנו מנהג האוטובוס וממרכזי השבט שלנו שירדו לבדוק אם הכל בסדר ואם לא קרה כלום.

הם ירדו דיברו עם אנשים למטה ואז עלו וסיפרו לנו,מסתבר שהסיפור היה שאמא והתינוק שלה נסעו לבקר משפחה,בדרך הם עצרו בתחנת דלק,האמא טענה כי הדלק ששמו לה כנראה לא היה הנכון וזה מה שגרם למכונית להידלק אם כי לא יודעים את הסיבה האמיתית.

היא מספרת שהתינוק היה במושב הבטיחות וכאשר הרכב החל להעלות באש היא עצרה בצד כהריחה ריח שרוף וניסתה לחלץ את התינוק שלה ממושב הבטיחות היא ממש הייתה בלחץ והסתבכה ולקח לה כמה דקות והיא פשוט יצאה מהאוטו כדי להגיע לצד השני של הרכב ולחלץ את התינוק שלה אבל פתאום האוטו התלקח במהירות מטורפת והיא הרגישה שהיא נשרפת רק מלהתקרב 10 מטר לרכב.

פתאום בריצה הגיע חייל,שכנראה היה באזור וחיכה לאוטובוס בתחנה וראה את התאונה מרחוק בלי לחשוב פעמיים הוא רץ לחלץ את התינוק הוא הוציא את התינוק והכל היה בסדר.

האמא הייתה מאושרת ולא ידעה איך להודות לחייל שהציל את חיי התינוק שלה.

בחרתי לנתח את התמונה לפי הערך העיתונאי של התצלום:
ברמת התוכן:מידע-התצלום לא מתאר את הסיפור ואי אפשר לדעת כלום ממנו אלא רק שמכונית נשרפה.

השפעה-התמונה לא תיחרט בראשם של אנשים דרך התמונה למרות שכשאני ראיתי את זה בעיניים שלי אני משוכנעת שאני אזכור את זה ושזה ייחרט בי.

מוקד-אין מסר בתצלום ולא ניתן לזהות במה מדובר.

פעולה-בתמונה קיימת פעולה ואין פה סטטיות מוחלטת מכיוון שהאש ממשיכה להתלקח.

אתיקה והגינות-הצילום הוא לא צילום שחורג מכללי האתיקה של הצילום ואין בו משהו פסול.

ברמה הטכנית:רקע-הרקע בתמונה לא משנה כלום,הוא חשוך ולא מובן.

מסגרת-אפשר לחתוך את המסגרת ועדיין יבינו מה הולך בתמונה.

קומפוזיציה ועיצוב-התצלום יעיל,אך היה ניתן להביא תמונה ברורה יותר אם הייתי יורדת מהאוטובוס לצלם מה שלא היה אפשרי בפניי כי לא נתנו לנו להתקרב.

כללים ונקודות מיקוד-התמונה לא תיהרס בהדפסה.

חדות-התמונה יחסית ממוקדת,היא די מטושטשת אך ניתן להבין מה קורה בתמונה.

בחירת צילום הלם וניתוח

צילום הלם וניתוח

תמונה זו היא צילום הלם,מטרתה נורא ברורה והיא לזעזע את הצופה,אנחנו כצופים מרגישים תחושת כאב כאילו הסיטואציה מתרחשת לידנו או אפילו שאנחנו נמצאים בתוך האירוע.

בחרתי לנתח במודל חמשת השלבים:

1)התייחסות אישית-התמונה מעוררת בי זכרונות קשים לכתבה ולתקופה שבה אירע המקרה,גורמת לי להרגיש כאב שזה קורה במדינה שלי ועוד בסיטואציה כזאת מחרידה,התמונה מעבירה בי תחושת צמרמורת וכאב בעיקר.

2)היבט דנוטטיבי-רואים יד עם תפילין עליה,זווית הצילום היא קרובה ומיקום הדברים אמנם לא מבוים אבל נראה מבוים בשביל ליצור תמונת הלם,עולות בי אסוציאציות של כאב,פחד,טרור,בית כנסת,יהודים.

3)היבט קונוטטיבי-סמל שמוכר לנו הוא התפילין המסמל את תפילות הדת של הגברים,גם הציצית מזכירה לנו את הדת,המשמעות התרבותית למי שגר בארץ היא ישר המחשבה שזה כמובן מקרה טרור ושאין שום סיבה אחרת בה תהיה ציצית מרוחה בדם.

4)הערכת הצילום-צילום זה הוא צילום מאוד מעניין,צילום זה נבחר במטרה לזעזע את הציבור,לפקוח את העיניים של האנשים ולהבין שמדינת ישראל נהיית מדינת טרור,אם התחילו לעשות פיגועים בבית כנסת שהוא המקום הכי קדוש לנו לאן זה עוד יגיע??

אני חושבת שלא היה ניתן להביא תמונה טובה מזאת,אשר מעבירה צמרמורת בעיניי המתבונן בה ומעבירה בדיוק את תחושת הפחד והכאב.

5)מידע חיצוני על הצילום-האירוע קרה בשנת 2014,טבח בבית כנסת בשכונת הר נוף,שני מחבלים פרצו לבית הכנסת ותקפו מתפללים באמצעות סכינים וגרזנים. 

תמונה שיש בה חריגה מתקנון האתיקה

חריגה מתקנון האתיקה 

בתמונה זאת קיימת חריגה מתקנון האתיקה בגלל שצילמו אנשים בהלוויה בוכים ורשום בתקנון שזה לא חוקי לעשות את זה.

ציטוט מתקנון האתיקה:

 "צילומי אבלים- צלמי עיתונות יימנעו מצילומים מקרוב של  בני משפחה בשעת לוויה, והעורכים לא יפרסמו תמונות כאלה."

 

תמונה שלישית וניתוח

תמונה שלישית וניתוח

תמונה זו היא בין המפורסמות מהשואה,ילד קטן שידיו מוצגות לאות כניעה,התמונה מתעדת את פינויָם של יהודים מגטו ורשה במהלך הכנעת המרד לקראת שילוחם ככל הנראה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה.

מקרה זה מסווג לז'אנר של צילומי דיוקן ואפילו קהילה מפני שזה תצלום שנותן לנו מבט פנימי לתוך הסיטואציה שבה התמונה צולמה,גורם לנו להרגיש קרובים יותר ובעלי תחושת הזדהות.

בחרתי לנתח תמונה זאת לפי המושגים של בארת':

מסר דנוטטיבי-המשמעות הראשונית המובנת לצופים היא תחושת כניעה פחד ועצב גם אם בחיים לא ראו את התמונה הזאת לפני כן.

מסר קונטטיבי-רוב האנשים יקחו את זה למקום של השואה ויעלו ישר על הסיטואציה האמיתית שמאחוריי התמונה ,לאדם יהודי יהיה יותר קשה להסתכל בתמונה מאשר לאדם שלא קשור בשום אופן לשואה ולמה שהתרחש בה,כמובן שגם כל מי שיש לו דורות שנספו בשואה ירגיש תחושת עצב כאשר יראה את התמונה ויתחיל להעלות השערות על מה באמת היה שם ומה קרה בדיוק.

הסטודיום-הצפייה בתצלום מעוררת אצלי למשל תחושה קשה,תחושת אשמה אפילו על מה שקרה לאבותיי ובעצם ישר עולה לי הסיטואציה שבה צולמה התמונה,הרקע על אותה התקופה ועל אותו הזמן.

הפונקטום-המרכיב הרגשי שבעצם תוקף אותי כאשר אני צופה בתצלום הנ"ל הוא בעצם הילד,המחשבה שזה רק ילד קטן שלא עבר הרבה בחיים שלו,שעומד בכזאת סיטואציה כואבת וקשה,וזה באיזה שהוא אופן לא נקלט מה שהוא עבר.

מיתוס-המיתוס שנובע מהתצלום הוא תקופת השואה ומלחמת העולם.

תמונה שנייה וניתוח

תמונה שנייה וניתוח

הדוח האלטרנטיבי של עמותת "לתת" מציג את המציאות קודרת של העניים בישראל: כמעט מיליון ילדים סובלים מעוני, יותר ממחצית מהקשישים הנתמכים סובלים מרעב ו-72% מהחולים העניים מוותרים על תרופות.

צילום: נתי שוחט,פלאש 90

מקרה זה מסווג לז'אנר התיעודי מפני שהנתונים אשר מופיעים בכתבה חשובים מאוד והציבור צריך לדעת מה מצב החברה כמו כן גם מה מצבה הכלכלי ועל מה נאלצים לוותר עניי המדינה בשביל לחיות חיים בסיסיים.

החלטתי לנתח לפי מודל חמשת השלבים:

1)התייחסות אישית-באופן אישי התמונה מעוררת בי עצב ובעיקר מחשבה על כל אותם האנשים שנאלצים לחפש בפחי האשפה זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי כי אני חיה יותר טוב מהם באיזה שהוא אופן,ומעורר בי רעיונות לנסות לעזור לכמה שיותר אנשים כאלה אם זה לחיילים שאין להם מה לאכול בבסיס או בבית,אם זה לניצולי שואה שמתקשים לחיות במדינה או כל בן אדם אחר שנמצא מתחת לקו העוני.

2)היבט דנוטטיבי-זווית הראייה היא מנקודת מבט של אדם שעומד מאחורי אותה אישה המחפשת אוכל בפחי האשפה,הצלם לא נמצא רחוק ממנה וגבולות הפריים שלו הם בעצם פח האשפה שזה די ממוקד וברור,אין ארגון פריטים בתוך הפריים מפני שזאת לא תמונה מבוימת וכל מה שנראה בתמונה זה באמת איך שזה היה.

3)היבט קונוטטיבי-אני חושבת שיש מסר בתמונה שהוא בעצם להראות מה באמת קורה בחוץ לכל אותם אנשים שיושבים בבית רגל על רגל ונהנים מהחיים שלהם,להבין שאנחנו חיים בעולם קשה ולמי שיש חשוב שיעזור לאחר כי סך הכל כולנו תלוים במדינה אחד על השני ואם אנחנו לא נהיה מאוחדים המדינה לא תוכל להתקיים כראוי,אני לא יודעת אם לקרוא לזה "סמל מוכר" אבל כולנו הרי מכירים את הפח יודעים איך הוא נראה ורוב האנשים בחיים לא התקרבו אליו יותר מדי אלא נגעלו התרחקו וזרקו את שק האשפה כ3 מטרים לפחות מהפח בזריקה,אז זה סמל כזה בשבילנו וזה אולי עכשיו מראה לנו שאנשים רואים את זה בצורה אחרת בצורה שהיא לא רק לזרוק לפח האשפה אלא גם למצוא שם אוכל להביא הביתה.

4)הערכת הצילום-הצילום הוא צילום מעניין הצופה באמת מתחבר ורואה את זה כל כך קרוב,הצילום הזה נבחר כדי לזעזע או לפקוח את עיניי החברה והממשלה אפילו ולגרום להם להבין איפה אנחנו חיים וכמה קשה לחיות במדינה הזאת,אולי היה אפשר להביא צילום אחר שהוא צילום שבעצם מתקשר לנתונים נוספים המופיעים בכתבה והוא בעצם על זה שבחורף יש אנשים רבים שאין להם חימום בבית והם פשוט קופאים אז להביא תמונה של חסר בית עם חולצה קצרה רועד עם צמרמורות היה מעביר מסר חד וחלק ואולי את אותו מסר בדיוק שהתמונה הזאת העבירה ובעצם מעביר את המשמעות הגלויה שהיא לזעזע ולגרום לאנשים להבין שמשהו לא בסדר.

5)מידע חיצוני על הצילום-הצילום צולם במסגרת דוח אלטרנטיבי של עמותת "לתת" במטרה להציג את המציאות, כותרת הטקסט היא:"דוח עמותת "לתת"-אחד מכל שלושה ילדים בישראל עני".

הכתבה ממנה נלקחה התמונה

תמונה ראשונה וניתוח

תמונה ראשונה וניתוח

חצאי חזירים התפזרו בכביש בראשון לציון לאחר שצירי משאית הבשר שהייתה אמורה להגיע למרכול בעיר נשברו,המקרה גרם לאלפי אנשים להיות בהלם מוחלט.

צילום: עיריית ראשון לציון

אני הייתי מסווגת את המקרה לז'אנר החדשותי,מפני שהצילום מלווה בכתבה חדשותית אשר פורסמה בלא מעט אתרים נחשבים,כמו כן זה מקרה שאנשים צריכים לדעת(איך הבשר מגיע למרכולים,האם לוקחים את הבשר להשמדה אחרי אירוע כזה או מתכוונים להרים את הבשר מהכביש ולהמשיך בנסיעה לסופר)

החלטתי לנתח לפי הערך העיתונאי של התצלום:

ברמת התוכן:

מידע-התצלום לא בדיוק מתאר את הסיפור כולו אך בהחלט ניתן להבין חלק מהסיפור רק ממבט על התמונה.

השפעה-רוב הסיכויים שהתמונה תיחרט בראשם של הצופים כי בכל זאת זה לא דבר שקורה הרבה ולא חלק מהיום יום השגרתי שלנו,דברים חריגים נוטים לזכור יותר.

מוקד-המסר של התצלום מובן וניתן לזהות במה מדובר.

פעולה-בתמונה גופות החזירים שוכבות על הכביש ללא תנועה כמובן,למרות שבצד התמונה ניתן לראות אנשים שהם באמצע פעולת הליכה ולכן הסטטיות לא לגמרי שולטת על התמונה פה אך תופסת את החלק הגדול יותר של האירוע.

אתיקה והגינות-הצילום עומד בתקנון האתיקה,למרות שיהיו כאלה שיגידו שזה די מגעיל לראות את החזירים ככה סך הכל זה טבעי ואין משהו פסול בתמונה שצילם הצלם

ברמה הטכנית:

רקע-הרקע בתמונה לא משנה כלום כי העיקר של התצלום נמצא במרכז התמונה והרקע לא מועיל לנו כלל להבין במה מדובר.

מסגרת-אפשר לחתוך את התצלום לצרכי העימוד כי הרקע הוא לא מה שמתמקדים עליו בתמונה.

קומופוזיציה ועיצוב-התצלום יעיל מבחינה חזותית,לא היה ניתן להביא לדעתי תמונה טובה יותר שתגרום להבין מה קרה.

צללים ונקודות מיקוד-אין שום סיבה שהפרטים החשובים יהרסו בתהליך ההדפסה.

חדות-התמונה לא לגמרי ממוקדת באובייקטים העיקריים מפני שיראו היכן החזירים נמצאים בדיוק(על הכביש)

אחת הכתבות שהתמונה מופיעה בה